> Cet été je ne partirai pas

Cet été je ne partirai pas

Par |2018-08-15T22:38:05+00:00 19 décembre 2013|Catégories : Blog|

 

Cet été je ne par­ti­rai pas
je n'ai pas envie de jouer les tou­ristes
je pré­fère tou­cher le papier
des livres, une pro­me­nade pares­seuse dans mon quar­tier, des réflexions

une non­cha­lance esti­vale me révèle
que mon entou­rage est fait de lieux
que je n'ai pas encore explo­rés –
rem­plis d'images flu­viales et de chaines de  mon­tagnes
enve­lop­pées de brumes mati­nales

Place Milano qui n'est pas à Milan
de ma voi­ture à tra­vers la vitre j'aperçois 
un arbre, il fait de l'ombre sur l'herbe verte
un arbre ombra­gé sur une herbe étin­ce­lante
sur­pris, rêvas­sant
comme si pour la pre­mière fois je venais dans mon quar­tier
dans un rêve qui annonce mes voyages
je com­prends qu'il fau­drait que je me dépêche de le visi­ter
d'observer sa force vitale
pous­ser et être par­fait
com­ment offrir de la rosée  dans des pots de fleurs
ombra­ger une lumière sau­vage
dans ma ville fié­vreuse embuée trouée de bleu
qui attend effrayée les sui­ci­dés musul­mans.

Je ne sais pas si j'aurai du temps
tant de péré­gri­na­tions sont néces­saires
à faible dis­tance
à vue d'œil
qui voit ou ne voit pas.
Demain je ver­rai peut-être ma chambre
je vogue­rai dans ses espaces visibles
dans des armoires où des témoi­gnages s'accumulent sur mon pas­sé
dans des tiroirs qui ont déve­lop­pé une vie indé­pen­dante
dans un tas de papiers en exil
je tien­drai peut-être un car­net de voyage
sur le mou­ve­ment de mon regard dans ma cui­sine
sur l'agilité des lézards
qui ne sont que repro­duc­tions de dino­saures
et toutes sortes de four­mis rouges ou noires
qui trans­forment mes miettes en pains

et j'écrirai un article sur l'agneau et l'abattage
sur les sept céréales endor­mies dans leurs bocaux
sur les anges de la san­té fabri­quée avec du soja
sur la bouche por­cine et glou­tonne
sur le refus, la vomis­sure et la chas­te­té
sur la nour­ri­ture qui manque tou­jours
sur la nour­ri­ture qui affame
sur la nour­ri­ture de l'âme et les nour­ri­tures du corps
sur le sein per­du et le dieu absent
mais aus­si les pigeons qui rou­coulent à la fenêtre
qui baisent et baisent sans rete­nue et sans honte.

Traduction  – Esther Orner

 

 

הקיץ לא אסע

 

הַקַּיִץ לֹא אֶסַּע
אֵין בִּי גַּעְגּוּעַ לְחַיֵּי תַּיָּר
אֲנִי מַעֲדִיף אֶת מַגַּע הַנְּיָר
שֶׁל סְפָרִים, טִיּוּל שְׁכוּנָתִי עָצֵל, הִרְהוּרִים

עַצְלוּת קֵיצִית גִּלְּתָה לִי
כִּי קִרְבָתִי מְלֵאָה מֶרְחַקִּים
שֶׁטֶּרֶם הִגַּעְתִּי לְחִקְרָם –
עִנְיָנִים דְּמוּיֵי נְהָרוֹת וְשַׁרְשֶׁרֶת הָרִים
הַלּוּטִים בְּעַרְפִלֵּי בְּקָרִים

בְּכִכַּר מִילָאנוֹ אֲשֶׁר לֹא בְּמִילָאנוֹ
אֲנִי רוֹאֶה מִבַּעַד לְחַלּוֹן הַמְּכוֹנִית
עֵץ מֵצֵל עַל דֶּשֶׁא יָרֹק
עֵץ צֵל עַל יָרֹק זוֹהֵר
וּמֻפְתָּע וּכְמוֹ חוֹלְמָנִי
כְּאִלּוּ הִגַּעְתִּי לִשְׁכוּנָתִי בָּרִאשׁוֹנָה
בַּחֲלוֹם הַמְנַבֵּא אֶת מַסְעוֹתַי
אֲנִי מֵבִין כִּי שׂוּמָה עָלַי לְהַקְדִּים וּלְבַקְּרוֹ
לְמַעַן אֶתְבּוֹנֵן בְּכֹחַ חִיּוּתוֹ
לִצְמֹחַ לִהְיוֹת הֲוָיָתוֹ הַכְּלִילָה
אַף לְהַגִּישׁ מְנָחוֹת שֶׁל טַל בְּקַעֲרִיּוֹת פֶּרַח
לְהָצֵל בְּאוֹר פִּרְאִי
בְּעִירִי הַקּוֹדַחַת, הַמַּהְבִּילָה, חֲלוּלַת הַתְּכֵלֶת
הַמַּמְתִּינָה בְּאֵימָה לְמִתְאַבְּדִים מֻסְלְמִים

אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אַסְפִּיק –
הֵן מִתְבַּקְּשִׁים מַסָּעוֹת כֹּה רַבִּים
לְכָל מֶרְחָק קָרוֹב
לְכָל שֶׁהָעַיִן גּוֹלֶשֶׁת עָלָיו
                    רוֹאָה לֹא רוֹאָה
מָחָר אוּלַי אֶרְאֶה אֶת חַדְרִי
וְאַפְלִיג לְמֶרְחָבָיו הַנִּגְלִים
לָאֲרוֹנוֹת בָּהֶם הִצְטַבְּרוּ עֵדֻיּוֹת עַל עֲבָרִי
לַמְּגֵרוֹת שֶׁפִּתְּחוּ חַיִּים עַצְמָאִיִּים
לַעֲרֵמַת הַנְּיָרוֹת הַגּוֹלִים
אֶפְשָׁר אֶכְתֹּב יוֹמַן מַסָּע
עַל תְּנוּעַת מַבָּטַי בַּמִּטְבָּח
עַל זְרִיזוּת הַשְּׂמָמִיּוֹת
שֶׁאֵינָן אֶלָּא דִינוֹזָאוּרִים מְמֻזְעָרִים
וְעַל מִינֵי נְמָלִים אֲדֻמּוֹת וּשְׁחוֹרוֹת
הַהוֹפְכוֹת אֶת פֵּרוּרַי לְכִכָּרוֹת

וּמַסָּה אֶכְתֹּב עַל הַשֶּׂה וְעַל הַשְּׁחִיטָה
עַל שִׁבְעַת הַדְּגָנִים הַדּוֹמְמִים בְּצִנְצָנוֹת
עַל מַלְאֲכֵי בְּרִיאוּת עֲשׂוּיִים סוֹיָה
עַל חֲזִיר הַפֶּה הָרַעַבְתָנִי
עַל הַסֵּרוּב, הַקִּיא וְהַסִּגּוּף
עַל הַמָּזוֹן הֶחָסֵר לָעַד
עַל הַמָּזוֹן הַמַּרְעִיב
עַל מְזוֹן הַנֶּפֶשׁ וּמַאַכְלֵי הַגּוּף
עַל הַשָּׁד הָאָבוּד וְעַל שַׁדַּי הַנֶּעֱדָר
וְגַם עַל הַיּוֹנִים הַהוֹמוֹת בַּחַלּוֹן
מִזְדַּיְּנוֹת וּמִזְדַּיְּנוֹת בְּלִי חֶשְׁבּוֹן וּבְלִי קָלוֹן
 

X